הלוואות לסטודנטים ונתונים על ההשכלה הגבוהה בישראל
להיות סטודנט בישראל זו משימה כבדה ביותר! מעבר לעובדה כי חשוב וראוי לרכוש השכלה גבוהה נציין כי מדובר בעסק יקר ביותר. ההוצאות רבות, שכר הלימוד גבוה, הוצאות המחייה והמגורים גבוהות, אין זמן פנוי לבילויים וגם אין יותר מידי זמן לעבודה. משמעות הדבר – לא מדובר במשחק ילדים זה עסק יקר ודרוש הון התחלתי כדי לממן את הלימודים האקדמיים ואת המחייה. לכן רבים מבין הסטודנטים, אלה שאין להם משאבים כלכליים מהבית, זקוקים להלוואה לסטודנטים ונוטלים הלוואות כדי שיוכלו ללמוד בראש שקט ולהשלים את התואר, בדרך למשרה הנחשקת, התפקיד המבוקש או התואר הכל כך חשוב.
במאמר זה ננתח את תחום ההשכלה הגבוהה בישראל, ניגע בהיבטים הכלכליים של להיות סטודנט בישראל ונתייחס להוצאות המימון. במילים אחרות נציג כמה עולה להיות סטודנט בישראל ומה אפשרויות המימון וההלוואה העומדות בפני הסטודנטים בכל הארץ. כמו כן, במאמר זה נביא נתונים על מספר הסטודנטים בישראל, הפקולטות המובילות והאפשרויות השונות העמודות בפני סטודנטים להמשיך ולרכוש השכלה גבוהה מבלי שיצטרכו לעבוד מבוקר עד ערב בשטיפת מדרגות, שמירה, שליחויות או כל משרה אחרת הדורשת שעות רבות של עבודה כדי להגיע לשכר מינימום.
המועצה להשכלה גבוהה היא הגוף הרשמי המעניק את ההכרה לסמכות לפתיחת מוסדות לימוד כגון אוניברסיטה או מכללה אקדמית. מרבית המוסדות להשכלה גבוהה בישראל זוכים להשתתפות ממשלתית בתקציבן. פועל יוצא לכך – העובדה הכואבת והמעיקה לפיה מוסדות לימוד אקדמיים שאינם זוכים לתמיכה ממשלתית שכר הלימוד בהם גבוה יחסית או במילים פחות עדינות גבוה משמעותית!
לפי סקר של ה-OECD משנת 2012 עלה כי ישראל היא המדינה השנייה בעולם במדד המדינות המשכילות עם 46% בעלי תואר אקדמי. יחד עם זאת ישראל נכללת במועדון הפחות יוקרתי ונמצאת בין המדינות המובילות בעולם באחוזי הפרישה של סטודנטים לפני תום הלימודים. אחת הסיבות לכך יוקר המחייה, שכר הלימוד הגבוה והקשיים הרבים של להיות סטודנט בישראל ובדיוק לכם כך רבים בין הסטודנטים לוקחים הלוואה ללימודים כדי להמשיך ולא לפרוש.
כמה מוסדות לימוד אקדמיים יש בישראל?
על פי נתוני מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל לשנת 2014 בשכלול נתונים נוספים שאספנו, ברחבי הארץ פועלים למעלה מ-66 מוסדות להשכלה גבוהה, 9 אוניברסיטאות מחקר, אוניברסיטה פתוחה, 37 מכללות אקדמאיות ו-2 מכללות אקדמיות לחינוך.
בין האוניברסיטאות נציין את הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל, האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת תל אביב, מכון ויצמן למדע (מדרשת פיינברג), אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, האוניברסיטה הפתוחה ואוניברסיטת אריאל בשומרון.
כמה סטודנטים לומדים בישראל?
על פי הערכות לומדים בישראל כ-308,000 סטודנטים בכל התארים ובכל המוסדות להשכלה גבוהה לרבות מכללות ובאוניברסיטה הפתוחה.
כ-236,000 סטודנטים לומדים לתואר ראשון
כ-60,000 סטודנטים לומדים לתואר שני
כ-10,500 סטודנטים לומדים לתואר שלישי
כ-1200 סטודנטים לומדים לימודי תעודה.
נציין כי בשני העשורים האחרונים עברה מערכת ההשכלה הגבוהה שינויים דרמטיים. שינויים אלה באו לידי ביטוי במספר הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה. בשנות ה90- נרשם גידול משמעותי במספר הסטודנטים בישראל. הגידול אופיין בפתיחה של מוסדות לימוד חדשים ועלייה של למעלה מ-8 אחוזים לשנה במספר הסטודנטים הכולל ובקצב הגידול של מספר הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה.
יחד עם זאת נציין כי מספרם של הלומדים לתואר שני במכללות האקדמיות עדיין נמוך יחסית בהשוואה לאוניברסיטאות, אך נראה כי מורגשת מגמת עלייה עקבית בקצב הגידול.
תופעה נוספת אליה נתייחס במאמר זה היא מגמת הירידה בשנים האחרונות של מספר הסטודנטים לתואר ראשון. מגמה זו, ככל הנראה, נובעת, בין היתר, מהקושי להיות סטודנט בישראל.
ומה לגבי שכר הלימוד?
שכר הלימוד בישראל מהווה רק 16% ממימון האוניברסיטאות בישראל. 70% מהמימון מגיע מהמדינה והשאר על ידי תרומות. נדגיש ונחדד את העובדה כי שכר הלימוד בישראל מהגבוהים שיש ומידי מספר שנים אנו עדים לשביתות ומאבקי סטודנטים על רקע שכר הלימוד הבלתי מתקבל על הדעת.
מהם מקצועות הלימוד המבוקשים על ידי הסטודנטים בישראל?
בשנים האחרונות אנו עדים למגמה לפיה יותר ויותר סטודנטים נרשמים ללימודי ניהול ומשפטים ופחות למדעי הרוח ומדעים מדויקים כמו מתמטיקה, סטטיסטיקה, לימודי המחשב ופיזיקה. מורגשת ירידה מצד הסטודנטים בביקוש ללימודי מדעים ומאידך נרשמת עלייה יפה במספרם של הסטודנטים הלומדים מנהל עסקים ומשפטים וגם במקצועות נוספים בתחומי הניהול ההנדסה והאדריכלות נרשמה עלייה.
התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל
התאחדות הסטודנטים בארץ היא ארגון הגג של כלל הסטודנטים בישראל. גוף זה מוביל מספר רב של פעילויות לטובת הסטודנטים ולאורך השנים צבר כוח רב וראוי.
כמה עולה להיות סטודנט בישראל?
אם ניקח בחשבון בממוצע את ההוצאות הגבוהות יחס להכנסות נראה כי להיות סטודנט בישראל זו משימה קשה מאד, כמעט בלתי אפשרית. הכנסתו הממוצעת של סטודנט מגיעה לכ-3742 שקלים אך ההוצאות שלו גבוהות משמעותית ומגיעות לכ-4874 שקלים וזו הסיבה שסטודנטים רבים גילו את האפשרויות של קבלת הלוואה לצורך לימודים או הלוואה לכל מטרה כדי שיוכלו להתרכז בלימודים ולא בשילוב של עבודות רבות וקשות.
סטודנט אמור לממן מכיסו הוצאות כמו שכר לימוד והוצאות שוטפות – קשה לו מאד עד בלתי אפשרי לגמור את החודש ללא עזרה של ההורים, עבודות מזדמנות ומחייה בדוחק. מנתונים עולה כי 48% מהסטודנטים בארץ מקבלים השלמת הכנסה ומימון מההורים המגיע לאלפי שקלים עד עשרות אלפי שקלים בשנה.
מסקר של חברת מאגר מוחות שנערך בקרב כ-10,000 סטודנטים והתפרסם לאחרונה עלה כי נרשמה עלייה של כ-10% במספרם של הסטודנטים המועסקים במשרה מלאה וזינוק של כ-9 שעות בממוצע במספר השעות שסטודנט עובד מידי חודש. אם בשנת 2014 סטודנט עבד בממוצע 80 שעות בחודש הרי שבשנת 2015 עובד סטודנט בממוצע 89 שעות בחודש ולא ברור מתי, איך וכמה זמן נשאר לו להשקיע בלימודים.
אם ניקח את ההוצאה הממוצעת של סטודנט בישראל נראה כי ניתן לפלח אותה לפי המספרים הנ"ל, כפי שבאו לידי ביטו בסקר ובנתונים שריכזנו.
ההוצאה המעיקה והכבדה ביותר היא עבור שכר דירה או משכנתא והיא מגיעה לסכום של 1204 שקלים בממוצע לחודש. לצד זה נציין כי כ-49% מהסטודנטים בישראל מתגוררים בדירה שכורה. יותר משליש גרים אצל ההורים או קרובי משפחה, כ-7% גרים במעונות סטודנטים ורק כ-8% מהסטודנטים ממחזיקים בדירה בבעלותם… ככל הנראה שקיבלו בירושה או מתנה מההורים.
ההוצאה השנייה הכבד ביותר בתקציב של הסטודנט בישראל היא עבור מימון שכר הלימוד והלימודים עצמם. הוצאה זו מגיעה לכ-995 שקלים בחודש בממוצע ומגיעה לכ-12,000 שקל בשנה. להוצאות אלה נוסיף תשלומים עבור הוצאות נלוות –ספרים, מחברות, מחשב נייד, צילומים וכו' – כ-1200 שקל בשנה ולאלה נוסיף הוצאות עבור ביגוד הלבשה המגיעות לכ-1800 שקל בממוצע בשנה.
וחכו חכו, עוד לא דיברנו על צריכה פרטית, מזון, ניקיון, תרבות וכוק. כיום הצריכה הביתית הממוצעת לסטודנט עומדת על 722 שקלים. עבור נסיעות משלם הסטודנט לאחזקת רכב פרטי או שימוש בתחבורה ציבורית כ-564 שקלים לחודש. הבילויים עבור קולנוע, בתי קפה, פאבים, הופעות ובילויים שונים נאמדות בכ-433 שקלים בכל חודש. עבור מים, חשמל וארנונה כולל ועד בית תוסיפו עוד כ-350 שקלים לתקציב החודשי. עבור ביטוחי בריאות וטיפולים עוד 200 שקלים ועבור סלולאר ואינטרנט וטלוויזיה עוד כ-150 שקלים בממוצע… לכמה הגענו? להרבה מאד!!! כעת אפשר להבין בקלות מדוע הסטודנטים בארץ עסוקים כל כך בעבודה ומגיעים ללימודים מותשים.
ישנם גם סטודנטים שלא עובדים בגלל עומס בלימודים והם מהווים כ-76% מבין הסטודנטים מהם כ-8% לא עובדים הודות למלגה שקיבלו. 8% נוספים לא עובדים כי לא הצליחו למצוא עבודה מתאימה, 5% לא עובדים בגלל שאין להם צורך (תכירו לי אותם???) ו-3% אינם עובדים מסיבות בריאותיות.
לאור כל אלה ברור כי בלי עזרה של ההורים וללא הלוואה ללימודים כמעט ובלתי אפשרי לרכוש השכלה גבוהה בישראל. לסטודנטים קשה למצוא עבודות איכותיות במהלך הלימודים. תוכניות הלימוד מקשות על סטודנטים למצוא עבודה נוחה ובכלל ההוצאות חונקות. לכן יש הרבה מאד אפשרויות למימון הלימודים באמצעות הלוואה ומתברר שזה יעיל, נוח וגם בסופו של דבר מאד משתלם.
